Citation
Vorm-Croughs, M. van der. (2010, November 10). The old Greek of Isaiah : an analysis of its pluses and minuses. Retrieved from https://hdl.handle.net/1887/16135
Version: Not Applicable (or Unknown)
License: Licence agreement concerning inclusion of doctoral thesis in the Institutional Repository of the University of Leiden
Downloaded from: https://hdl.handle.net/1887/16135
Note: To cite this publication please use the final published version (if applicable).
3.1 Introduction
While in the previous chapter we have looked at the tendency of the Isaiah translation to render a single Hebrew expression by two Greek ones, the present chapter will show that the reverse pattern also typifies the Greek Isaiah, that is, the rendering of two synonymous or identical Hebrew elements by only one in the translation. The frequent occurrence of this phenomenon in LXX Isaiah has been observed by, inter alia, Ziegler, van der Kooij, and Goshen-Gottstein.1 In the present study I will indicate this technique with the term condensation. The same term has previously been used by Polak and Marquis in their Classified Index of the Minuses of the Septuagint. These authors define condensation as “a deliberate omission of apparently redundant words by the translator and/or the Hebrew scribe.”2 Albeit in the Greek Isaiah most instances of the reduction of synonymous or identical elements seem to go back to the translator, there will also be some that find their origin in the Hebrew Vorlage of the translation or have been made by a later editor of the Greek text.
The abundant examples of condensation that occur in LXX Isaiah will in the continuation of this chapter be divided into five groups:
a. The reduction of synonymous elements.
b. The reduction of identical elements.
c. The combination of two phrases or clauses into one.
d. The cancelling of paronomasia.
e. Cases of distributive rendering.
3.2 The reduction of synonymous elements
3.2.1 The reduction of synonymous elements in coordination
The Greek Isaiah has many examples where the Hebrew offers two (or more) synonymous or closely related elements3 which are joined in coordination, whereas the translation offers only one. On such occasions it might be that the Greek has preserved the more original text, while the MT presents a double reading. However, as the reduction of synonymous elements seems to be characteristic of LXX Isaiah, most of such minuses may be considered to have been made by the translator himself.
When two synonymous, coordinated units in the source text have merely one corresponding unit in the translation, it is often difficult (and mostly senseless) to distinguish which one of the two has been “omitted” by the translator. In a very strict sense, one can even ask if it is
1 Ziegler, Untersuchungen, 53, 56; van der Kooij, Textzeugen, 70; HUB Isa, xxxi. Goshen-Gottstein uses the term “condensed rendering.”
2 Polak and Marquis, Minuses of the Septuagint, 1:29; see also 41.
3 “Synonymous” has been used here in a wide sense: It also includes words of the same semantical category, as for instance the names of “related” animals or body parts (see e.g. 1:11 and 29:13).
correct to speak about “omissions” in this circumstance: maybe the translator did not even intend to leave out one element, but just tried to render two words with the help of a single Greek equivalent that would cover the meaning of both (see e.g. 19:21 below). But leaving this aside, in the lists below I will for the sake of practicability mark the second item each time as a minus, except when that element reflects the Hebrew more adequately than the first one, in which case the first item will be underlined.
a. The reduction of synonymous words or phrases in coordination
5:19 לארשי שודק תצע האובתו האובתו האובתו ברקתו האובתו ברקתוברקתוברקתו κακαὶὶὶὶ ἐἐἐἐλθάτωκακα λθάτωλθάτωλθάτω ἡ βουλὴ τοῦ ἁγίου Ισραηλ 9:4(5) שא תלכאמ שא תלכאמ הפרששא תלכאמ שא תלכאמ הפרשהפרשהפרשל התיהו καὶ θελήσουσιν εἰ ἐγενήθησαν πυρίκαυστοιπυρίκαυστοιπυρίκαυστοι. πυρίκαυστοι 10:25 םעז הלכו רעזמרעזמרעזמ טעמ רעזמ טעמ טעמ טעמ דוע־יכ ἔτι γὰρ µικρµικρὸµικρµικρὸὸὸνννν καὶ παύσεται ἡ ὀργή4 14:22 ןינוןינוןינוןינו ראשו םש לבבל יתרכהו καὶ ἀπολῶ αὐτῶν ὄνοµα καὶ κατάλειµµα
דכנו דכנודכנו
דכנו κακαὶὶὶὶ σπέρµακακα σπέρµασπέρµα σπέρµα
16:6 ותרבעוותרבעו ונואגוותרבעוותרבעוונואגוונואגו ותואגונואגו ותואג ותואג ותואג τὴτττὴὴὴν ν ν ν ὑὑὑὑπερηφανίανπερηφανίανπερηφανίαν ἐξῆρας.περηφανίαν 5
16:14 ריבכ אול רעזמרעזמרעזמרעזמ טעמ טעמ טעמ טעמ ראשו καὶ καταλειφθήσεται ὀὀλιγοστὀὀλιγοστλιγοστὸλιγοστὸὸὸςςςς καὶ οὐκ ἔντιµος.
17:1 הלפמ הלפמ הלפמ יעמהלפמ יעמיעמ התיהו יעמ καὶ ἔσται εἰς πτπτῶπτπτῶῶσινῶσινσινσιν6
19:21 רדנ־ורדנו החנמוהחנמוהחנמוהחנמו חבז ו חבז ו חבז ו חבז ודבעו καὶ ποιήσουσι θυσίαςθυσίαςθυσίαςθυσίας καὶ εὔξονται εὐχὰς הוהיל τῷ κυρίῳ
22:15 אנבש־לע הזה ןכסה־לא אבאבאב־ךלאב־ךל־ךל ־ךל ΠορεύουΠορεύου εἰς τὸ παστοφόριον πρὸς Σοµναν ΠορεύουΠορεύου 22:25 העוקתה דתיה שומת Κινηθήσεται ὁ ἄνθρωπος ὁ ἐστηριγµένος
הלפנו הלפנו הלפנו
הלפנו העדגנוהעדגנוהעדגנוהעדגנו ןמאנ םוקמב ἐν τόπῳ πιστῷ κακακαὶὶὶὶ πεσεκα πεσεπεσεπεσεῖῖῖῖταιταιται ται
24:4לבת הלבנהלבנהלבנ הללמא הלבנ הללמא הללמא הללמא ץראה הלבנהלבנהלבנ הלבאהלבנ הלבא הלבא הלבא ἐἐἐἐπένθησενπένθησενπένθησενπένθησεν ἡ γῆ, καὶ ἐἐἐἐφθάρηφθάρηφθάρηφθάρη ἡ οἰκουµένη7 25:9 ותעושיב החמשנוהחמשנוהחמשנוהחמשנו הליגנ הליגנ הליגנ הליגנ καὶ ἠἠἠἠγαλλιώµεθαγαλλιώµεθαγαλλιώµεθαγαλλιώµεθα ἐπὶ τῇ σωτηρίᾳ ἡµῶν.8 25:12 ךיתמוח בגשמ καὶ τὸ ὕψος τῆς καταφυγῆς τοῦ τοίχου σου
רפע־דערפע־דערפע־דערפע־דע ץראל ץראל ץראל ץראל עיגה ליפשהליפשהליפשהליפשה חשה חשה חשה חשה ταπεινώσει, καὶ καταβήσεται ἕἕἕἕωςταπεινώσειταπεινώσειταπεινώσει ωςωςως τοτοτοτοῦῦῦῦ ἐἐἐἐδάφουςδάφουςδάφους....δάφους9 26:17 תדלל בירקתתדלל בירקתתדלל בירקתתדלל בירקת הרה ומכ καὶ ὡς ἡ ὠδίνουσα ἐἐἐἐγγίζει τογγίζει τοῦ γγίζει τογγίζει τοῦ ῦ ῦ τεκετεκετεκεῖῖῖῖνννν τεκε
הילבחב קעזת ליחתהילבחב קעזתהילבחב קעזתהילבחב קעזתליחתליחתליחת καὶ ἐἐἐἐππὶ ππὶ τὶ ὶ ττῇ ὠτῇ ὠῇ ὠῇ ὠδδῖῖῖῖνι αδδνι αὐνι ανι αὐὐὐτττῆτῆς ῆῆς ς ἐἐἐἐκέκραξενς κέκραξενκέκραξεν κέκραξεν
29:17 ןונבל בשו רעזמרעזמרעזמ טעמרעזמ טעמ טעמ דוע־אולה טעמ οὐκέτι µικρµικρµικρὸµικρὸὸὸνννν καὶ µετατεθήσεται ὁ Λίβανος 33:9 ןונבל ריפחה ץרא הללמאהללמאהללמא לבאהללמא לבא לבא לבא ἐἐἐἐπένθησενπένθησενπένθησενπένθησεν ἡ γῆ, ᾐσχύνθη ὁ Λίβανος
34:6 םידותעו םירכ םדמםדמםדמםדמ בלחמ בלחמ בלחמ הנשדה בלחמ ἐπαχύνθη ἀἀπἀἀπππὸ ὸ ὸ ὸ στέατοςστέατοςστέατοςστέατος ἀρνῶν םיליא תוילכ בלחמ καὶ ἀπὸ στέατος τράγων καὶ κριῶν·10 34:11 הילע הטנו καὶ ἐπιβληθήσεται ἐπ’ αὐτὴν
והב־ינבאו והב־ינבאו והב־ינבאו
והב־ינבאו והת־וק והת־וק והת־וק והת־וק σπαρτίον γεωµετρίας σπαρτίον γεωµετρίας ἐἐἐἐρήµουσπαρτίον γεωµετρίας σπαρτίον γεωµετρίας ρήµουρήµουρήµου11
4 Cf. 16:14 and 29:17.
5 The LXX translator has perhaps linked ותרבעו (“his arrogance”) to the Hif. of רבע—“to make go by—”, and then rendered it by ἐξῆρας (from ἐξαιρέω—“to take away”). Or else, he may have derived ἐξῆρας from ותואג or ונואגו, of which the root is האג—“to raise.”
6 Probably יעמ has to be read as יעל or יע—“heap of ruins.” This was perhaps also the reading of the translator, who then may have omitted the noun because of its closeness to הלפמ (“ruin”). Alternatively, the translator has discarded יעמ because he did not understand this obscure form (thus Ziegler, Untersuchungen, 52); cf. section 10.1.
7 Cf. 33:9.
8 Rahlfs reads καὶ ἠγαλλιώµεθα καὶ εὐφρανθησόµεθα ἐπὶ τῇ σωτηρίᾳ ἡµῶν. The second verb seems however to be the outcome of a Hexaplaric correction in line with the MT. It is also offered by Theodotion.
9 According to Talmon the MT displays a doublet caused by conflation (Talmon, “Double Readings,” 177); cf.
26:5.
10 For στέατος ἀρνῶν, cf. Isa 1:11 and Deut 32:14; see for a further discussion section 8.4.1.2a.
36:6 וילע שיא ךמסי רשא ὃς ἂν ἐπ’ αὐτὴν ἐπιστηρισθῇ, הבקנו
הבקנו הבקנו
הבקנו ופכ ופכ ופכ ופכב אבוב אבוב אבוב אבו εεεεἰἰἰἰσελεύσεταισελεύσεταισελεύσεταισελεύσεται εεεεἰἰἰἰς τς τς τὴς τὴν χεὴὴν χεν χεν χεῖῖῖῖρα αρα αρα αρα αὐὐὐὐτοτοτοτοῦῦῦῦ·
37:27 ושבו ושבו ושבו ושבו ותחותחותחותח די־ירצק ןהיבשיו ἀνῆκα τὰς χεῖρας, καὶ ἐἐἐἐξηράνθησανξηράνθησανξηράνθησανξηράνθησαν12
37:37 רושא־ךלמ בירחנס בשיו ךליוךליוךליוךליו עסיועסיועסיועסיו καὶ ἀποστραφεὶς ἀἀπἀἀπππῆῆῆλθεῆλθελθελθε βασιλεὺς Ἀσσυρίων 39:7 ךממ ואצי רשאךממ ואצי רשאךממ ואצי רשאךממ ואצי רשא ךינבמו ὅτι καὶ ἀπὸ τῶν τέκνων σου,
דילות רשא דילות רשא דילות רשא דילות רשא
וחקי ὧὧν ὧὧν ν ἐἐἐἐγέννησαςν γέννησαςγέννησαςγέννησας, λήµψονται 40:17 ודגנ ןיאכ םיוגה־לכ καὶ πάντα τὰ ἔθνη ὡς οὐδέν εἰσι
ול־ובשחנ והתווהתווהתווהתו ספאמספאמספאמספאמ καὶ εεεεἰἰἰἰς ος ος οὐς οὐὐὐθθθθὲὲὲὲνννν ἐλογίσθησαν.
41:29 םהישעמ ספא ןוא םלכ ןה οὐθὲν γὰρ οἱ ποιοῦντες ὑµᾶς, םהיכסנ והתווהתווהתווהתו חורחורחור חור καὶ µάτηνµάτηνµάτηνµάτην οἱ πλανῶντες ὑµᾶς.
42:13 רבגתי ויביא־לע חירצי־ףאחירצי־ףאחירצי־ףא עיריחירצי־ףא עירי עירי עירי καὶ βοήσεταιβοήσεταιβοήσεταιβοήσεται ἐπὶ τοὺς ἐχθροὺς αὐτοῦ µετὰ ἰσχύος 42:23 תאז ןיזאי םכב ימ τίς ἐν ὑµῖν, ὃς ἐνωτιεῖται ταῦτα,
רוחאל עמשיועמשיועמשיועמשיו בשקי בשקי בשקי בשקי εεεεἰἰἰἰσακούσεταισακούσεταισακούσεταισακούσεται εἰς τὰ ἐπερχόµενα;
44:17 וילא ללפתיו וחתשיווחתשיווחתשיווחתשיו ול־דגסי ול־דגסי ול־דגסי ול־דגסי καὶ προσκυνε προσκυνε προσκυνε προσκυνεῖ ῖ αῖ ῖ αααὐὐὐὐττττῷῷῷῷ καὶ προσεύχεται 46:7 ווווהלבסיהלבסיהלבסי ףתכ־לע והאשיהלבסי והאשיוהאשי והאשי ααἴἴἴἴρουσινααρουσιν αρουσινρουσιναααὐὐὐὐττττὸὸὸ ἐπὶ τῶν ὤµων ὸ
49:8 ךרצאוךרצאוךרצאוךרצאו ךיתרזעךיתרזעךיתרזעךיתרזע העושי םויבו καὶ ἐν ἡµέρᾳ σωτηρίας ἐἐἐἐβοήθησάβοήθησάβοήθησάβοήθησά σοισοισοισοι13 53:7 אלו הנענ אוהו הנענ אוהו הנענ אוהו הנענ אוהו שגנשגנשגנ שגנ καὶ α αὐ α αὐὐὐττττὸὸὸὸς δις διὰ ς δις διὰ ὰ τὰ τττὸ ὸ κεκακὸ ὸ κεκακκεκακκεκακῶῶῶῶσθαισθαισθαισθαι οὐκ
ויפ־חתפי ἀνοίγει τὸ στόµα·
59:18 םלשי לעכ תולמג לעכ ὡς ἀνταποδώσων ἀνταπόδοσιν ויביאל לו
ויביאל לו ויביאל לו
ויביאל לומגמג וירצל המחמגמג וירצל המח וירצל המח וירצל המח ὄὄνειδος τοὄὄνειδος τοῖῖῖῖς νειδος τονειδος τος ς ὑς ὑὑὑπεναντίοιςπεναντίοιςπεναντίοιςπεναντίοις.
In many of the above examples, one can detect a third synonym, or a repetition of either of the two synonymous elements present in the same verse; see e.g. 16:6 ותרבעו; 16:14 ריבכ אול;
19:21 רדנ; 22:25 שומת; 24:4 הללמא; 25:12 ץראל עיגה; 33:9 ריפחה; 34:6 בלחמ; 37:27 די־ירצק;
37:37 בשיו; 40:17 ןיאכ; 41:29 ןוא םלכ ןה; ספא; 42:23 ןיזאי; 44:17 וילא ללפתיו; and 59:18תולמג. Apparently, the translator regarded more than two words or phrases with a similar content in the same verse as too much of the same thing.
By means of the omission of a synonym, the translator sometimes balanced a parallelism.
That is, when the first of two parallel stichs presented a synonymous word pair, in the place where the second line offered merely one word, the translator occasionally deleted either of the two synonyms in the first line (or vice versa), so that the two stichs became equal again:
see 19:21; 40:17; and 41:29.
b. The omission of elements from an enumeration
Also from sequences of synonymous or closely related words the translator has regularly left out one or more components:
1:11 םידותעו םישבכו םירפ םדו καὶ αἷµα ταύρων καὶ τράγων14
11 והב־ינבאו might find its equivalent in καὶ ὀνοκένταυροι οἰκήσουσιν ἐν αὐτῇ (following on σπαρτίον γεωµετρίας ἐρήµου), which would derive from the Hebrew through the association of והב with הב (= ἐν αὐτῇ) and of ינבאו with םייא (= ὀνοκένταυροι). Yet, more likely, the Greek clause forms a plus, and was inserted under the influence of 13:21–22 (see section 8.3.1).
12LXX Isa renders ושבו as though it were ושביו—“they will dry out”; for the rendering of שבי by ξηραίνω, cf.
19:5,7.
13 It is also possible that ךרצאו was dropped through haplography due to the subsequent ךנתאו; see section 11.1.
25:6–7 םירמש התשמ םינמש התשמ πίονται εὐφροσύνην, πίονται οἶνον, םיקקזמ םירמש םיחממ םינמש χρίσονται µύρον.
28:25 תמסכו ןמסנ הרעשו הרוש הטח πυρὸν καὶ κριθὴν καὶ ζέαν15 30:32 הפונת תומחלמבו תורנכבו םיפתב µετὰ αὐλῶν καὶ κιθάρας16
37:12 יתובא ותיחשה רשא םיוגה יהלא οἱ θεοὶ τῶν ἐθνῶν, οὓς οἱ πατέρες µου
ןדע־ינבו ףצרו ןרח־תאו ןזוג־תא ἀπώλεσαν, τήν τε Γωζαν καὶ Χαρραν καὶ Ραφες 37:27 תוגג ריצח אשד קריו הדש בשע ὡς χόρτος ξηρὸς ἐπὶ δωµάτων
המק ינפל המדשו καὶ ὡς ἄγρωστις.17
41:19 ןמש ץעו סדהו הטש זרא רבדמב ןתא θήσω εἰς τὴν ἄνυδρον γῆν κέδρον καὶ πύξον καὶ ודחי רושאתו רהדת שורב הברעב םישא µυρσίνην καὶ κυπάρισσον καὶ λεύκην
44:12 ףעייו םימ התש־אל חכ ןיאו בער־םג καὶ πεινάσει καὶ ἀσθενήσει καὶ οὐ µὴ πίῃ ὕδωρ.
52:13 דאמ הבגו אשנו םורי καὶ ὑψωθήσεται καὶ δοξασθήσεται σφόδρα.
c. Two parallel clauses are reduced to one
In the following verses one of two (or more) parallel or synonymous clauses is missing in the
LXX:
1:4 הוהי־תא ובזע ἐγκατελίπατε τὸν κύριον
לארשי שודק־תא וצאנ καὶ παρωργίσατε τὸν ἅγιον τοῦ Ισραηλ.18 רוחא ורזנ
3:15–16 תואבצ הוהי ינדא־םאנ
הוהי רמאיו Τάδε λέγει κύριος
14:16 וחיגשי ךילא ךיאר οἱ ἰδόντες σε θαυµάσουσιν ἐπὶ σοὶ וננובתי ךילא
14:23–24 תואבצ הוהי םאנ τάδε λέγει κύριος σαβαωθ רמאל תואבצ הוהי עבשנ
16:10 ןנרי־אל םימרכבו καὶ ἐν τοῖς ἀµπελῶσί σου οὐ µὴ εὐφρανθήσονται עערי אל
21:5 ןחלשה ךרע ἑτοίµασον τὴν τράπεζαν·
תיפצה הפצ
22:2 ריע האלמ תואשת ἐνεπλήσθη ἡ πόλις βοώντων·
הזילע הירק הימוה 22:14–15 תואבצ הוהי ינדא רמא
תואבצ הוהי ינדא רמא הכ Τάδε λέγει κύριος σαβαωθ
14 Cf. Isa 34:6 and Deut 32:14, and see section 8.4.1.2a. According to Wildberger םישבכו is a later addition to the Hebrew text in order to complete the enumeration; see Hans Wildberger, Jesaja (3 vols.; BKAT 10; Neukirchen- Vluyn: Neukirchener Verlag, 1972–1982), 1:33.
15 See also section 10.1.
16 See also section 10.1.
17המדשו probably has to be read as הפדשו—“dried corn.” χόρτος ξηρὸς ἐπὶ δωµάτων seems to render ריצח תוגג, while ἄγρωστις (“grass”) translates either אשד קריו (“young green”) or הדש בשע (“herbs of the field”).
18 Cf. section 12.2.
23:18 רצאי אל οὐκ αὐτοῖς συναχθήσεται ןסחי אלו
25:9 ול וניוק הז וניהלא הנה Ἰδοὺ ὁ θεὸς ἡµῶν, ἐφ’ ᾧ ἠλπίζοµεν ול וניוק הוהי הז ונעישויו
26:5 םורמ יבשי חשה יכ ὃς ταπεινώσας κατήγαγες τοὺς ἐνοικοῦντας ἐν ὑψηλοῖς·
הבגשנ הירק πόλεις ὀχυρὰς καταβαλεῖς הנליפשי
ץרא־דע הליפשי καὶ κατάξεις ἕως ἐδάφους19 רפע־דע הנעיגי
29:9 והמתו והמהמתה ἐκλύθητε καὶ ἔκστητε ועשו ועשעתשה
31:3 רזוע לשכו καὶ κοπιάσουσιν οἱ βοηθοῦντες20 רזע לפנו
34:3–4 םימשה אבצ־לכ וקמנו
םימשה רפסכ ולגנו καὶ ἑλιγήσεται ὁ οὐρανὸς ὡς βιβλίον 40:11 םיאלט ץבקי וערזב καὶ τῷ βραχίονι αὐτοῦ συνάξει ἄρνας
אשי וקיחבו
40:14 טפשמ חראב והדמליו ἢ τίς ἔδειξεν αὐτῷ κρίσιν;
תעד והדמליו
ונעידוי תונובת ךרדו ἢ ὁδὸν συνέσεως τίς ἔδειξεν αὐτῷ;
40:19 ונעקרי בהזב ףרצו ἢ χρυσοχόος χωνεύσας χρυσίον περιεχρύσωσεν αὐτόν ףרוצ ףסכ תוקתרו
41:26 דיגמ־ןיא ףא οὐκ ἔστιν ὁ προλέγων עימשמ ןיא ףא
מש־ןיא ףא
םכירמא ע οὐδὲ ὁ ἀκούων τοὺς λόγους ὑµῶν·
41:29 ןוא םלכ ןה
םהישעמ ספא οὐθὲν γὰρ οἱ ποιοῦντες ὑµᾶς
43:23 ינתדבכ אל ךיחבזו οὐδὲ ἐν ταῖς θυσίαις σου ἐδόξασάς µε, החנמב ךיתדבעה אל
הנובלב ךיתעגוה אלו οὐδὲ ἔγκοπον ἐποίησά σε ἐν λιβάνῳ 44:13 וק הטנ יצע שרחם ἔστησεν αὐτὸ ἐν µέτρῳ
דרשב והראתי καὶ ἐν κόλλῃ ἐρρύθµισεν αὐτό, תועצקמב והשעי
והראתי הגוחמבו
שיא תינבתכ והשעיו ἐποίησεν αὐτὸ ὡς µορφὴν ἀνδρὸς 44:15 לא־לעפי־ףא τὸ δὲ λοιπὸν εἰργάσαντο εἰς θεούς,
וחתשיו καὶ προσκυνοῦσιν αὐτούς.
19 In 1QIsaa הליפשי fails: רפע ידע הנעיגי צרא ידע הנליפשי הבגשנ הירק םורמ יבשוי תשה יכ.
20 The translator may have read רזע as ר ֵזֹע (“helper”) instead of as ר ֻז ָע—“the one being helped”—as the MT gives; this has made the clause רזע לפנו parallel to the preceding one as regards its content as well, which could have prompted the translator to leave it out.
ומל־דגסיו לספ והשע
46:13 יתקדצ יתברק ἤγγισα τὴν δικαιοσύνην µου
קחרת אל
רחאת אל יתעושתו καὶ τὴν σωτηρίαν τὴν παρ᾽ ἐµοῦ οὐ βραδυνῶ·
59:6 םהישעמ ןוא־ישעמ τὰ γὰρ ἔργα αὐτῶν ἔργα ἀνοµίας.
םהיפכב סמח לעפו
59:17f תשבלת םקנ ידגב שבליו καὶ περιεβάλετο ἱµάτιον ἐκδικήσεως האנק ליעמכ טעיו
םלשי לעכ תולמג לעכ καὶ τὸ περιβόλαιον ὡς ἀνταποδώσων ἀνταπόδοσιν ויביאל לומג וירצל המח ὄνειδος τοῖς ὑπεναντίοις.21
םלשי לומג םייאל
60:13 ישדקמ םוקמ ראפל δοξάσαι τὸν τόπον τὸν ἅγιόν µου.22 דבכא ילגר םוקמו
61:7 הנשמ םכתשב תחת םקלח ונרי המלכו
ושריי הנשמ םצראב ןכל οὕτως ἐκ δευτέρας κληρονοµήσουσι τὴν γῆν, םהל היהת םלוע תחמש καὶ εὐφροσύνη αἰώνιος ὑπὲρ κεφαλῆς αὐτῶν.
62:4 הב־יצפח ארקי ךל יכ σοὶ γὰρ κληθήσεται Θέληµα ἐµόν, הלועב ךצראלו καὶ τῇ γῇ σου Οἰκουµένη.
ךב הוהי ץפח־יכ
לעבת ךצראו
62:10 םעה ךרד ונפ καὶ ὁδοποιήσατε τῷ λαῷ µου23 הלסמה ולס ולס
65:18 דע־ידע וליגו ושיש־םא־יכ ἀλλ’ εὐφροσύνην καὶ ἀγαλλίαµα εὑρήσουσιν ἐν αὐτῇ·
ארוב ינא רשא
הליג םלשורי־תא ארוב יננה יכ ὅτι ἰδοὺ ἐγὼ ποιῶ Ιερουσαληµ ἀγαλλίαµα
In several of the examples mentioned the absence of a parallel clause in the translation might as well have occurred erroneously. The translator could have skipped over part of the text due to a similar beginning (homoeoarkton) or ending (homoeoteleuton) of two clauses. This is a possible explanation for the minuses in 14:23–24 (תואבצ הוהי); 22:14–15 הוהי ינדא רמא ( תואבצ); 25:9 (ול וניוק); 31:3 (רזוע/רזע); 41:26 (ןיא ףא); 44:13 (והשעיו); and 62:4 (הלועב/לעבת) (the similar words are shown between brackets). Haplography (the accidental skipping of one of two similar adjacent text elements) may have occurred in 22:14–15 and 65:18. For a further discussion, see chapter 11.
21 According to Ziegler (Untersuchungen, 17) םלשי לומג םייאל in the MT is a gloss that had not entered the Vorlage of LXX Isaiah. Another possibility is that םלשי לומג םייאל ויביאל לומג was omitted mistakenly, due to its resemblance to the preceding םלשי לעכ תולמג לעכ; cf. section 11.3.
22 Goshen-Gottstein (HUB Isa, 270–271) suggests that דבכא ילגר םוקמו was removed so as to avoid an anthropomorphistic imagery. See however section 10.3.2.
23 הלסמה was presumably considered the first word of the next clause, where the LXX represents it as ἐκ τῆς ὁδοῦ.
Note that there are three places where the MT has two consecutive messenger formulae—both at the end of a section and at the beginning of the next one—while the LXX offers only one: in 3:15–16; 14:23–24; and 22:14–15.
3.2.2 The reduction of synonymous elements that are not joined in coordination a. The reduction of synonymous words in a construct state conjunction
13:4 תוכלממ ןואשןואשןואש לוקןואש לוק לוק לוק φωνφωνὴφωνφωνὴὴὴ βασιλέων24 13:9 ףאףא ןורחףאףא ןורח ןורח ןורחו הרבעו θυµοῦ καὶ ὀὀργὀὀργργργῆῆῆῆςςςς25
13:13 וווופאפאפא ןורחפאןורחןורחןורח םויבו τῇ ἡµέρᾳ, ᾗ ἂν ἐπέλθῃ ὁὁὁ θυµὁ θυµὸ θυµ θυµὸὸὸς ας ας ας αὐὐὐὐτοτοτοτοῦῦῦῦ.
13:19 םידשכ ןואגןואגןואגןואג תראפתתראפתתראפתתראפת ἣ καλεῖται ἔἔἔἔνδοξοςνδοξοςνδοξος ὑπὸ βασιλέως Χαλδαίων νδοξος 20:4 םירצמ תורעתורעתורע תשתורעתשתש יפושחו תש ἀνακεκαλυµµένους ττὴττὴὴν αὴν αν αν αἰἰἰἰσχύνηνσχύνηνσχύνηνσχύνην Αἰγύπτου.
21:4 הדרחל יל םש יקשחיקשחיקשחיקשח ףשנףשנףשנףשנ תא ἡἡ ψυχή µουἡἡ ψυχή µου ψυχή µου ψυχή µου ἐφέστηκεν εἰς φόβον.26 24:4 ץראה־ץראה־ץראה־ץראה־םעםעםע םורמ וללמא םע ἐπένθησαν οἱ ὑψηλοὶ ττῆττῆῆς γῆς γς γς γῆῆῆῆςςςς.27 28:1 ותראפתותראפתותראפת יבצ ותראפת יבצ יבצ יבצ לבנ ץיצו τὸ ἄνθος τὸ ἐκπεσὸν ἐκ ττῆττῆῆς δόξηςῆς δόξηςς δόξηςς δόξης
37:24 ולמרכולמרכולמרכולמרכ רעירעירעירעי וצק םורמ אובאו καὶ εἰσῆλθον εἰς ὕψος µέρους τοτοῦ τοτοῦ ῦ δρυµοῦ δρυµοδρυµοῦδρυµοῦῦῦ28 b. Other examples of the reduction of synonymous elements that are not joined in coordination
4:4 תאצ תא ינדא ץחר םא ὅτι ἐκπλυνεῖ κύριος τὸν ῥύπον τῶν υἱῶν
־תונב ןויצ ןויצ ןויצ
ןויצ καὶ τῶν θυγατέρων ΣιωνΣιωνΣιων Σιων
הברקמ חידי םלשוריםלשוריםלשוריםלשורי ימד־תאו καὶ τὸ αἷµα ἐκκαθαριεῖ ἐκ µέσου αὐτῶν 10:26 תואבצ הוהי וילע ררועו καὶ ἐπεγερεῖ ὁ θεὸς ἐπ’ αὐτοὺς
ןידמ תכמתכמכ טושתכמתכמ טושטוש טוש κατὰ ττττὴὴν πληγὴὴν πληγν πληγὴν πληγὴὴὴνννν τὴν Μαδιαµ29 13:19 תוכלממ יבציבציבציבצ לבב התיהו καὶ ἔσται Βαβυλών,
םידשכ ןואגןואגןואגןואג תראפתתראפתתראפתתראפת ἣ καλεῖται ἔἔἔἔνδοξοςνδοξοςνδοξος ὑπὸ βασιλέως Χαλδαίων νδοξος 15:1 המדנהמדנהמדנ באומ רע דדשהמדנ דדשדדשדדש לילב יכ Νυκτὸς ἀἀπολεἀἀπολεπολεῖῖῖῖταιπολεταιται ἡ Μωαβῖτις ται
15:6 אשד הלכהלכהלכ ריצח שביהלכ שבישבישבי־יכ καὶ ὁ χόρτος αὐτῆς ἐἐἐἐκλείψεικλείψεικλείψει· κλείψει היה אלהיה אלהיה אלהיה אלקריקריקריקרי χόρτος γὰρ χλωρχλωρχλωρχλωρὸὸςςςς οὸὸ οοοὐὐὐὐκ κ κ κ ἔἔἔἔσταισταισταισται.30
23:17 תוכלממ־לכ־תא התנזו καὶ ἔσται ἐµπόριον πάσαις ταῖς βασιλείαις
24 ןואשmay have been omitted so as to make the clause in which it appears more parallel to the preceding one:
φωνὴ ἐθνῶν πολλῶν … // φωνὴ βασιλέων καὶ ἐθνῶν συνηγµένων.
25 The reverse has happened in Isa 9:18(19), where תרבעב is rendered θυµὸν ὀργῆς.
26 The translator may have read ףשנ as though it were שפנ, and considered this synonymous to יקשח (“my desire”).
27 1QIsaa reads צראה מע םורמ ללמא; cf. section 12.3.1.2.
28 Probably the LXX translator did not thinkוצקto be a form of ץק (“end,” “top”) but of הצק (“end,” “border,”
“entirety”), and consequently translated the noun by µέρους (“region”). He may then have connected רעי as a genitive attribute to וצק םורמ: “the height of the region of the wood,” while he left out ולמרכ (“his plantation”), perhaps in view of its closeness in meaning to רעי.
29 Maybe טוש was deleted in order to assimilate 10:26a to the final line of v.24: πληγὴν γὰρ ἐγὼ ἐπάγω ἐπὶ σέ.
30 In the MT this text comprises three small clauses: ריצח שבי־יכ; אשד הלכ; and היה אל קרי. The translator, however, seems to have regarded אשד as the beginning of a new sentence and as the subject of היה אל קרי, reading ק as קֹר ָי—“green” = χόρτος (rather than as the masoretic ק ֶר ֶי—“verdure”); he may have perceived הלכ רי as an apposition to ריצח שבי־יכ, and hence as governed by ריצח too (“Because the grass is dried, withered. The herb is not green”). He may then have omitted הלכ with the aim of condensing his text.
המדאה ינפ־לע המדאה ינפ־לע המדאה ינפ־לע
המדאה ינפ־לע ץראה ץראה ץראה ץראה ττῆττῆς οῆῆς ος ος οἰἰἰἰκουµένηςκουµένηςκουµένης. κουµένης
26:19 ןומוקיןומוקיןומוקיןומוקי יתלבנךיתמ ויחיויחיויחיויחי ἀἀναστήσονταιἀἀναστήσονταιναστήσονται οἱ νεκροί, καὶ ἐἐἐἐγερθήσονταιναστήσονται γερθήσονταιγερθήσονταιγερθήσονται οἱ ἐν רפע ינכש וננרו וציקהוציקהוציקהוציקה τοῖς µνηµείοις, καὶ εὐφρανθήσονται οἱ ἐν τῇ γῇ·
28:27–28 חצק טבחי הטמבהטמבהטמבהטמב יכ ἀλλὰ ῥῥάβδῥῥάβδάβδῳάβδῳῳῳ ἐκτινάσσεται τὸ µελάνθιον, קדוי םחל טבשבטבשבטבשבטבשב ןמכו τὸ δὲ κύµινον µετὰ ἄρτου βρωθήσεται.31 29:13 ויפבויפבויפבויפב הזה םעה שגנ יכ ןעי Ἐγγίζει µοι ὁ λαὸς οὗτος,
ויתפשבו ויתפשבו ויתפשבו ויתפשבו
ינודבכ τοτοῖῖῖῖς χείλεσιν ατοτος χείλεσιν ας χείλεσιν αὐς χείλεσιν αὐτὐὐτττῶῶῶῶνννν τιµῶσί µε
32:2 םימ־יגלפםימ־יגלפכ םרזםימ־יגלפםימ־יגלפ םרזםרזםרז רתסו καὶ κρυβήσεται ὡς ἀφ’ ὕὕὕὕδατος φεροµένουδατος φεροµένουδατος φεροµένουδατος φεροµένου·
32:3 הנבשקתהנבשקתהנבשקת םיעמשהנבשקתםיעמשםיעמשםיעמש ינזאו ἀλλὰ τὰ ὦτα δώσουσινδώσουσιν ἀδώσουσινδώσουσινἀἀκούεινἀκούεινκούειν. κούειν
37:31 הדוהי־תיב תטילפתטילפתטילפתטילפ הפסיו καὶ ἔσονται οοοἱἱἱἱ καταλελειµµένοιο καταλελειµµένοι καταλελειµµένοι καταλελειµµένοι ἐν τῇ Ιουδαίᾳ הטמל שרש הראשנההראשנההראשנההראשנה φυήσουσι ῥίζαν κάτω
More examples can be found in section 3.6 below.
3.3 The reduction of (nearly) identical elements
3.3.1 The reduction of (nearly) identical elements in coordination
When in the Hebrew text a word, phrase or clause is repeated literally in such a way that the repeated elements follow upon each other directly—a figure called geminatio—, the Greek translation often lacks such a repetition, but offers a single representation of the specific element instead. This might in some cases be due to an unintentional omission by the translator (or a Hebrew scribe), resulting from haplography or parablepsis (see e.g. 21:7;
24:16; and 39:1 below, and cf. chapter 11). Yet, in most instances the translator has probably removed cases of geminatio deliberately, namely for stylistic reasons, since this kind of repetition may have been “overdone” in his eyes. For a further discussion, see section 7.7.
21:9 לבב הלפנהלפנהלפנ הלפנהלפנ הלפנ הלפנ הלפנ ΠέπτωκεΠέπτωκεΠέπτωκεΠέπτωκε Βαβυλών 21:11 לילמ־הלילמ־המ רמשלילמ־הלילמ־המ רמשמ רמשמ רמש הלילמ־המ רמש הלילמ־המ רמש הלילמ־המ רמש הלילמ־המ רמש Φυλάσσετε Φυλάσσετε Φυλάσσετε Φυλάσσετε ἐἐἐἐπάλξειςπάλξειςπάλξειςπάλξεις.
25:7 םימעה־לכ־לע טולהטולהטולהטולה טולהטולהטולהטולה־ינפ παράδος ταταταῦταῦῦῦτατατατα πάντα τοῖς ἔθνεσιν·
26:3 רצת ךומס רצי ἀντιλαµβανόµενος ἀληθείας καὶ φυλάσσων םולשםולשםולש
םולש םולשםולשםולשםולש εεεεἰἰἰἰρήνηνρήνηνρήνηνρήνην.
28:10 וקל וק וקל וק וקלוקלוקל וק וקל וק וק וקל וק וצל וצ וק וקל וק וצל וצוצל וצוצל וצ וצל וצ וצל וצ וצל וצ וצל וצ θλθλθλθλῖῖῖῖψιν ψιν ψιν ψιν ἐἐἐἐππὶ ππὶ θλὶ ὶ θλθλῖῖῖῖψινθλψινψιν προσδέχου, ἐἐἐἐλπίδα ψιν λπίδα ἐἐἐἐπ’ λπίδα λπίδα π’ π’ π’ ἐἐἐἐλπίδλπίδλπίδιιιιλπίδ32 28:13 וקל וק וקל וק וקל וקוקל וקוקל וק וקל וק וקל וק וקל וק וצל וצוצל וצוצל וצוצל וצ וצל וצ וצל וצ וצל וצ וצל וצ θλθλθλθλῖῖῖῖψις ψις ψις ψις ἐἐἐἐππὶ ππὶ ὶ ὶ θλθλθλθλῖῖῖῖψινψινψινψιν, ἐἐἐἐλπλπὶὶὶὶς λπλπς ς ς ἐἐἐἐπ’ π’ π’ π’ ἐἐἐἐλπίδιλπίδιλπίδιλπίδι
28:16 דסומדסומדסומ דסומדסומדסומדסומ תרקי תנפ דסומ ἔντιµον εεεεἰἰἰἰς τς τς τὰ ς τὰ θεµέλια αὰ ὰ θεµέλια αθεµέλια αθεµέλια αὐὐὐὐττττῆῆῆςςςς ῆ
29:1 דוד הנח תירק לאיראלאיראלאיראלאירא לאיראלאיראלאיראלאירא יוה Οὐαὶ πόλις ΑριηλΑριηλΑριηλ, ἣν Δαυιδ ἐπολέµησε· Αριηλ
38:11 םייחה ץראב היהיהי היהיהיהיהי הארא־אל Οὐκέτι µὴ ἴδω τὸ σωτήριον τοτοῦτοτοῦῦῦ θεοθεοθεοῦθεοῦῦῦ ἐπὶ τῆς γῆς33 38:19 ךדוי אוה יחיחיחיח יחיחיחיח οἱἱἱἱ ζζζζῶοοο ῶῶντωςῶντωςντωςντως εὐλογήσουσί σε
43:11 הוהי יכנאיכנאיכנאיכנא יכנאיכנאיכנא יכנא ἐἐἐἐγγγγὼὼὼ ὁ θεός ὼ
48:11 השעא ינעמלינעמלינעמל ינעמלינעמלינעמלינעמלינעמל ἕἕἕἕνεκεννεκεννεκεννεκεν ἐἐἐἐµοµοµοῦµοῦῦῦ ποιήσω σοι
31 The translator perhaps thought קדוי םחל formed one clause with טבשב ןמכו rather than constituting a separate one.
32 One of the final two occurrences of וק has probably generated προσδέχου, through a link with קהו —“to hope,” “to wait on.”
33 1QIsaa likewise mentions the divine name only once: םייח צראב הי האר ֗א אול; cf. section 12.3.1.2. For the supposed addition of τὸ σωτήριον, see section 10.3.2.
48:15 ויתארק־ףא יתרבד ינאינאינאינא ינאינאינאינא ἐἐἐἐγγγγὼὼὼ ἐλάλησα, ἐγὼ ἐκάλεσα ὼ 57:6 ךלרוג םהםהםה םהםהםהםהםה οὗοοοὗὗὗτόςτόςτόςτός σου ὁ κλῆρος
57:14 ךרד־ונפ ולסולסולסולס־ולס־ולס־ולס־ולס ΚαθαρίσατεΚαθαρίσατεΚαθαρίσατεΚαθαρίσατε ἀπὸ προσώπου αὐτοῦ ὁδοὺς 62:10 םירעשב ורבעורבעורבע ורבעורבעורבעורבעורבע πορεύεσθεπορεύεσθεπορεύεσθεπορεύεσθε διὰ τῶν πυλῶν µου34
Also compare the following cases where a nearly identical adjacent phrase or clause is removed in the translation:
19:7 רואי יפ־לע רואי יפ־לע רואי יפ־לע רואי־לערואי יפ־לע רואי־לערואי־לערואי־לע תורע καὶ τὸ ἄχι τὸ χλωρὸν πᾶν ττττὸὸὸ κύκλὸ κύκλῳ κύκλ κύκλῳῳῳ το το τοῦ τοῦῦῦ ποταµο ποταµο ποταµοῦ ποταµοῦῦῦ 21:7 בשק־ברבשק־ברבשק־ברבשק־בר בשקבשקבשק בישקהו בשק ἀκρόασαι ἀἀκρόασινἀἀκρόασινκρόασινκρόασιν πολλπολλπολλπολλὴὴὴὴνννν
22:14–15 תואבצ הוהי ינדא רמאתואבצ הוהי ינדא רמאתואבצ הוהי ינדא רמא תואבצ הוהי ינדא רמא הכ הכ הכ הכ תואבצ הוהי ינדא רמא תואבצ הוהי ינדא רמא תואבצ הוהי ינדא רמא
תואבצ הוהי ינדא רמא Τάδε λέγει κύριος σαβαωθΤάδε λέγει κύριος σαβαωθΤάδε λέγει κύριος σαβαωθΤάδε λέγει κύριος σαβαωθ35
22:22 חתפ ןיאו רגסו רגס ןיאו חתפוחתפ ןיאו רגסוחתפ ןיאו רגסוחתפ ןיאו רגסו רגס ןיאו חתפו רגס ןיאו חתפו רגס ןיאו חתפו καὶὶὶὶ ἄκακακα ἄἄρξειἄρξειρξειρξει, , , , κακαὶὶὶὶ οκακα οοὐοὐὐὐκκκκ ἔἔἔἔσταισταισται ὁσταιὁ ἀὁὁἀἀἀντιλέγωνντιλέγωνντιλέγωνντιλέγων.
24:16 ודגב םידגוב דגבוודגב םידגוב דגבו ודגבודגב םידגוב דגבוודגב םידגוב דגבו ודגב ודגב ודגב םידגב םידגב םידגב םידגב Οὐαὶ τοτοτοτοῖῖῖῖς ς ς ς ἀἀθετοἀἀθετοθετοθετοῦῦῦῦσιν, οσιν, οσιν, οἱἱἱἱ ἀσιν, ο ἀθετοἀἀθετοθετοθετοῦῦῦῦντες ντες ντες ντες τὸν νόµον.
26:4 םימלוע רוצ הוהיהוהיהוהיהוהי הי הי היב יכ הי ὁ θεὁ ὁ ὁ θεθεθεὸὸὸὸςςςς ὁ µέγας ὁ αἰώνιος 29:14 אלפואלפואלפואלפו אלפהאלפהאלפהאלפה καὶ µεταθήσωµεταθήσωµεταθήσωµεταθήσω αὐτοὺς
39:1 ןדאלב־ןבןדאלב־ןב ןדאלבןדאלב־ןבןדאלב־ןבןדאלבןדאלב ךדרמ ןדאלב Μαρωδαχ υυυυἱὸἱὸςςςς τοἱὸἱὸ τοτοῦτοῦῦῦ ΛααδανΛααδανΛααδανΛααδαν 59:21 ךיפמךיפמךיפמךיפמ ושומי־אל οὐ µὴ ἐκλίπῃ ἐἐἐἐκ τοκ τοῦ κ τοκ τοῦ ῦ ῦ στόστόστόστόµατός σουµατός σουµατός σουµατός σου
ךערז ערז יפמו ךערז ערז יפמו ךערז ערז יפמו
ךערז ערז יפמו ךערז יפמו ךערז יפמו ךערז יפמו ךערז יפמו κακακακαὶὶὶὶ ἐἐἐἐκκκκ τοτοτοτοῦῦῦῦ στόµατοςστόµατος τοστόµατοςστόµατοςτοτοτοῦῦῦῦ σπέρµατόςσπέρµατόςσπέρµατόςσπέρµατός σουσουσου σου 62:6–7 ול ימד ונתת־לאוול ימד ונתת־לאוול ימד ונתת־לאוול ימד ונתת־לאו םכל ימד־לא םכל ימד־לא םכל ימד־לא םכל ימד־לא οὐοοοὐὐὐκκκκ ἔἔἔἔστιστιστιστι γγὰγγὰὰρὰρρρ ὑὑὑὑµµῖῖῖῖνννν ὅµµ ὅὅὅµοιοςµοιοςµοιοςµοιος
3.3.2 The reduction of (nearly) identical elements that are not joined in coordination Also of two (nearly) identical words, phrases or clauses that in the Hebrew occur in close proximity to each other yet not in coordination, often one is lacking in LXX Isaiah. The origin of such minuses will usually be deliberate condensation, or, in some cases an aberratio oculi of the translator or the scribe of his Vorlage. In the examples below, omission on account of parablepsis may have taken place in 41:13–14 (ארית־לא) and 62:4 (הלעב ךצראלו/לעבת ךצראו), while the minuses in 24:21; 26:6; and 38:8 could have been caused by haplography.36
10:21 בקעי ראשראשראשראש בושי ראשראשראשראש καὶ ἔσται ττττὸὸὸὸ καταλειφθ καταλειφθ καταλειφθ καταλειφθὲὲὲὲνννν τοῦ Ιακωβ רובג לא־לא ἐπὶ θεὸν ἰσχύοντα.
14:18 ובכש םלכםלכםלכםלכ םיוג יכלמ־לכלכלכ לכ πάντεςπάντεςπάντεςπάντες οἱ βασιλεῖς τῶν ἐθνῶν ἐκοιµήθησαν דובכב ἐν τιµῇ37
15:8 באומ לובג־תא הקעזה הפיקה־יכ συνῆψεν γὰρ ἡ βοὴ τὸ ὅριον τῆς Μωαβίτιδος התלליהתלליהתלליהתללי םילגא־דע τῆς Αγαλλιµ
םיליא ראבו התללי
התללי התללי
התללי καὶ ὀὀὀὀλολυγµλολυγµλολυγµὸλολυγµὸὸς αὸς αὐς ας αὐὐὐττττῆῆῆῆςςςς ἕως τοῦ φρέατος τοῦ Αιλιµ.38 21:3 הדלוי יריציריציריציריצכ ינוזחא םיריצםיריצםיריצםיריצ καὶ ὠὠδὠὠδδῖῖῖῖνεςδνεςνες ἔλαβόν µε ὡς τὴν τίκτουσαν·νες 39
24:21 םורמהםורמהםורמהםורמה אבצ־לע הוהי דקפי καὶ ἐπάξει ὁ θεὸς ἐπὶ τὸν κόσµον τοτοτοῦ τοῦ ῦ ῦ המדאה־לע
המדאה־לעהמדאה־לע
המדאה־לע המדאההמדאההמדאה יכלמ־לעו םורמבהמדאה םורמבםורמבםורמב οοοοὐὐὐὐρανορανοῦρανορανοῦῦῦ τὴν χεῖρα καὶ ἐπὶ τοὺς βασιλεῖς τττῆτῆῆῆς γς γς γς γῆῆῆςςςς· ῆ
34 1QIsaa similarly presents only one imperative:םיר ֗עשב ורובע.
35 Cf. 3:15–16 and 14:22.
36 Cf. chapter 11.
37 In 1QIsaa םלכis not represented either: דובכב ובכש םיאוג יכלמ לוכ; see section 12.3.1.2.
38 It seems as if the translator has moved the first התללי to the following sentence, rendering it there by ὀλολυγµὸς αὐτῆς. However, at the very end of the second Hebrew clause התללי appears once again.
39 For the omission of a resumptive noun in a comparison, cf. section 3.5 below.
25:4 לדל זועמזועמזועמזועמ תייה־יכ ἐγένου γὰρ πάσῃ πόλει ταπεινῇ βοηθβοηθβοηθβοηθὸὸὸςςςς ὸ םרזמ הסחמ ול־רצב ןויבאל זועמזועמזועמ זועמ καὶ τοῖς ἀθυµήσασι διὰ ἔνδειαν σκέπη40 26:6 ינע ילגרילגרילגרילגר לגרלגרלגרלגר הנסמרת καὶ πατήσουσιν αὐτὰς πόδεςπόδεςπόδεςπόδες πραέων
םילד ימעפ καὶ ταπεινῶν.41
26:19 ךלטךלט תרוא לטךלטךלט לטלט יכ לט ἡἡἡἡ γὰρ δρόσοςδρόσος ἡδρόσοςδρόσοςἡἡἡ παρπαρπαρπαρὰὰὰὰ σοσοσοσοῦῦῦῦ ἴαµα αὐτοῖς ἐστιν 28:16 ןבאןבאןבאןבא ןויצב דסי יננה ἐγὼ ἐµβαλῶ εἰς τὰ θεµέλια Σιων λίθονλίθονλίθονλίθον πολυτελῆ
תרקי תנפ ןחב ןבאןבאןבאןבא ἐκλεκτὸν ἀκρογωνιαῖον ἔντιµον 29:2 לאיראלאיראלאיראלאיראל יתוקיצהו ἐκθλίψω γὰρ ΑριηλΑριηλΑριηλΑριηλ,
לאיראכ לאיראכ לאיראכ
לאיראכ יל התיהוהתיהוהתיהו הינאו הינאת התיהוהתיהו התיהוהתיהו התיהו κακακακαὶὶὶὶ ἔἔἔἔσταισταισται αὐτῆς ἡ ἰσχὺς καὶ τὸ πλοῦτος ἐµοί. σται 30:26 םיתעבשםיתעבשםיתעבשםיתעבש היהי המחה רוארוארוארואו καὶ ττὸττὸὸ φὸφφφῶῶῶῶςςςς τοῦ ἡλίου ἔσται ἑἑἑἑπταπλάσιονπταπλάσιονπταπλάσιονπταπλάσιον הוהי שבח םויב םימיה תעבש רואכםימיה תעבש רואכםימיה תעבש רואכ םימיה תעבש רואכ ἐν τῇ ἡµέρᾳ, ὅταν ἰάσηται κύριος
32:7 ץעי תומז אוה םיער וילכוילכוילכוילכ ילכילכילכילכו ἡ γὰρ βουλἡἡἡ βουλβουλβουλὴὴὴ τῶν πονηρῶν ἄνοµα βουλεύσεται ὴ 37:33–34 תאזה ריעה־לא אובי אלתאזה ריעה־לא אובי אלתאזה ריעה־לא אובי אלתאזה ריעה־לא אובי אל ΟΟΟΟὐ ὐ ὐ ὐ µµµὴ µὴ εεεεἰἰἰἰσέλθὴ ὴ σέλθσέλθσέλθῃ ῃ ῃ ῃ εεεεἰἰἰἰς τς τς τς τὴὴὴὴν πόλιν ταύτηνν πόλιν ταύτηνν πόλιν ταύτην ν πόλιν ταύτην
… ץח םש הרוי־אלו οὐδὲ µὴ βάλῃ ἐπ’ αὐτὴν βέλος …
בושי הב אב־רשא ךרדב ἀλλὰ τῇ ὁδῷ, ᾗ ἦλθεν, ἐν αὐτῇ ἀποστραφήσεται·
אובי אל תאזה ריעה־לאו אובי אל תאזה ריעה־לאו אובי אל תאזה ריעה־לאו אובי אל תאזה ריעה־לאו
38:8 תולעמתולעמתולעמתולעמ רשע שמשה בשתו καὶ ἀνέβη ὁ ἥλιος τοὺς δέκα ἀἀἀἀναβαθµούςναβαθµούςναβαθµούςναβαθµούς, הדרי רשא תולעמבתולעמבתולעמבתולעמב οὓς κατέβη ἡ σκιά.
39:8 והיעשי־לא והיקזח רמאיורמאיורמאיורמאיו κακακακαὶ ὶ ὶ ὶ εεεεἶἶἶἶπενπενπενπεν Εζεκιας πρὸς Ησαιαν רמאיו
רמאיו רמאיו
רמאיו תרבד רשא הוהי־רבד בוט Ἀγαθὸς ὁ λόγος κυρίου, ὃν ἐλάλησε· γενέσθω ימיב תמאו םולש היהי יכ δὴ εἰρήνη καὶ δικαιοσύνη ἐν ταῖς ἡµέραις µου.42 41:13–14 ךיתרזע ינא ארית־לאךיתרזע ינא ארית־לאךיתרזע ינא ארית־לאךיתרזע ינא ארית־לא
יארית־לא יארית־לא יארית־לא יארית־לא
לארשי יתמ בקעי תעלות ΜΜΜΜὴ ὴ ὴ ὴ φοβοφοβοφοβοφοβοῦῦῦῦ, Ιακωβ, ὀλιγοστὸς Ισραηλ·
ךיתרזע ינא ךיתרזע ינאךיתרזע ינא
ךיתרזע ינא ἐἐἐἐγγγγὼ ἐὼ ἐὼ ἐβοήθησά σοιὼ ἐβοήθησά σοιβοήθησά σοιβοήθησά σοι 42:15 תועבגו םירה בירחא
שיבוא םבשע־לכו שיבוא םבשע־לכושיבוא םבשע־לכו שיבוא םבשע־לכו םייאל תורהנ יתמשו
שיבוא םימגאו שיבוא םימגאושיבוא םימגאו
שיבוא םימגאו καὶ θήσω ποταµοὺς εἰς νήσους κακακακαὶ ἕὶ ἕὶ ἕὶ ἕλη ξηρανλη ξηρανλη ξηρανῶλη ξηρανῶῶ. ῶ 49:12 ואבי קוחרמ הלא־הנההנההנההנה ἰἰἰἰδοδοδοὺδοὺὺὺ οὗτοι πόρρωθεν ἔρχονται,
םימו ןופצמ הלא־הנהוהנהוהנהו הנהו οὗτοι ἀπὸ βορρᾶ καὶ οὗτοι ἀπὸ θαλάσσης43 52:6 ימש ימע עדיןכלןכלןכלןכל διδιδιδιὰ ὰ τοὰ ὰ τοτοτοῦῦῦῦτοτοτο γνώσεται ὁ λαός µου τὸ ὄνοµά µου το
אוהה םויב ןכלןכלןכלןכל ἐν τῇ ἡµέρᾳ ἐκείνῃ44
54:9 דוע חנ־ימ רבעמ יתעבשניתעבשניתעבשניתעבשנ רשא καθότι ὤὤὤὤµοσαµοσαµοσαµοσα αὐτῷ ἐν τῷ χρόνῳ ἐκείνῳ ךילע ףצקמ יתעבשנ ןכיתעבשנ ןכיתעבשנ ןכיתעבשנ ןכ ץראה־לע τῇ γῇ µὴ θυµωθήσεσθαι ἐπὶ σοὶ45
55:1 וכלוכלוכלוכל ףסכ ול־ןיא רשאו καὶ ὅσοι µὴ ἔχετε ἀργύριον, βαδίσαντεςβαδίσαντεςβαδίσαντες βαδίσαντες
40 According to Coste the first זועמ was read as though it were ריעמ and rendered by πόλει, while the second was translated by βοηθός (Coste, “Le texte grec d’Isaïe XXV, 1–5,” 41–42).
41 לגר is also absent in QIsaa: םיינע ילגר הנסמרת; see section 12.3.1.2.
42 In the Greek version of the parallel text 2 Kgs (4 Kgdms) 20:19 a rendering of the second רמאיו fails as well.
43 Cf. 62:11 below.
44 ןכל may have been omitted because its function in the Hebrew is unclear. Cf. 1QIsaa םויב ימש אימע עדי ןכל האוהה.
45 According to Ziegler (Untersuchungen, 50) the minus in the LXX is due to an “Abirrung” of the translator from the first יתעבשנ to the second. This would also explain the absence of a translation of דוע חנ־ימ. However, this supposition is made improbable by the fact that ץראה־לע, which is also located in between the two verb forms, did receive a rendering in the LXX (i.e. by τῇ γῇ). The words ἐν τῷ χρόνῳ ἐκείνῳ could echo רבעמ, associated with רבע in its connotation of the passing of time, cf. 16:2 ןונראל תרבעמ / ἔπειτα δέ, Αρνων. The alternative is that רבעמ is a minus and ἐν τῷ χρόνῳ ἐκείνῳ a plus.
ףסכ־אולב ורבש וכלוורבש וכלוורבש וכלוורבש וכלו ולכאו ורבשורבשורבשורבש ἀἀἀἀγοράσατεγοράσατεγοράσατεγοράσατε καὶ πίετε ἄνευ ἀργυρίου46 57:15 ןוכשא שודקו םורמ κύριος ὕψιστος ἐν ἁγίοις ἀναπαυόµενος
חור־לפשו אכד־תאו חור־לפשו אכד־תאו חור־לפשו אכד־תאו חור־לפשו אכד־תאו
תויחהל חור
חור חור חור םילפש םילפשםילפש
םילפש καὶ ὀὀὀὀλιγοψύχοιςλιγοψύχοιςλιγοψύχοις διδοὺς µακροθυµίαν λιγοψύχοις יחהלו
בל תו םיאכדנ םיאכדנ םיאכדנ
םיאכדנ καὶ διδοὺς ζωὴν τοτοτοτοῖῖῖῖςςςς συντετριµµένοιςσυντετριµµένοιςσυντετριµµένοιςσυντετριµµένοις τὴν καρδίαν 58:11 םימםימ אצומכו הור ןגכ תייהו םימםימ καὶ ἔσται ὡς κῆπος µεθύων καὶ ὡς πηγὴ
ובזכי־אל רשא וימימ
וימימ וימימ
וימימ ἣν µὴ ἐξέλιπεν ὕὕὕὕδωρδωρδωρδωρ....
60:4 ךל־ואבךל־ואבךל־ואבךל־ואב וצבקנ םלכ συνηγµένα τὰ τέκνα σου·
קוחרמ ךינב ואביואבי
ואביואבי ἰδοὺ ἥἥἥἥκασικασικασι πάντες οἱ υἱοί σου µακρόθεν κασι 62:4 הב־יצפחהב־יצפחהב־יצפחהב־יצפח ארקי ךל יכ σοὶ γὰρ κληθήσεται ΘέληµαΘέληµαΘέληµα ἐἐἐἐµόνΘέληµα µόνµόν, µόν
ךצראלו ךצראלו ךצראלו ךצראלו הלועב
הלועב הלועב
הלועב κακακακαὶὶὶὶ ττττῇῇῇ γῇγῇγγῇῇῇ σουσουσουσου ΟΟΟΟἰἰἰἰκουµένηκουµένηκουµένη. κουµένη לעבת ךצראו ךב הוהי ץפח־יכ
לעבת ךצראו ךב הוהי ץפח־יכלעבת ךצראו ךב הוהי ץפח־יכ לעבת ךצראו ךב הוהי ץפח־יכ
62:11 אב ךעשי הנההנההנההנה ἸἸἸἸδούδούδού σοι ὁ σωτὴρ παραγίνεται δού ותא ורכש הנההנההנההנה ἔχων τὸν ἑαυτοῦ µισθὸν47
Three times an introductory היהו (“and it will come to pass that”) is left out in the Greek,48 probably in view of the occurrence of another form of היה in the next clause expressing the main thought. Note that in LXX Isaiah the rendering of this main verb in all three cases is located in the place where היהו is found in the Hebrew, namely at the head of the sentence.
2:2 םימיה תירחאב היההיההיההיהוווו Ὅτι ἔἔἔἔσταισταισται ἐν ταῖς ἐσχάταις ἡµέραις σται ןוכנ
היהי היהיהיהי היהי
הוהי־תיב רה ἐµφανὲς τὸ ὄρος τοῦ κυρίου
3:24 היהיהיהיהיהיהיהי קמ םשב תחת היההיההיההיהוווו καὶ ἔἔἔἔσταισταισται ἀντὶ ὀσµῆς ἡδείας κονιορτόςσται 49 16:2 ןק דדונ־ףועכ היההיההיההיהוווו ἔἔἔἔσσσσῃῃῃῃ γὰρ ὡς πετεινοῦ ἀνιπταµένου νεοσσὸς
חלשמ הנייהת הנייהת הנייהת הנייהת
באומ תונב ἀφῃρηµένος, θύγατερ Μωαβ.
For more examples of the reduction of identical elements, see sections 3.5 and 3.6 below.
3.4 Two phrases or clauses are combined into one
In the next instances the translator seems to have collapsed two (often parallel) phrases or clauses, composing one new phrase or clause out of them.
3.4.1 Two phrases are combined into one
3:3 ץעויו םינפ אושנו καὶ θαυµαστὸν σύµβουλον50 7:3 הנוילעה הכרבה תלעת הצק־לא πρὸς τὴν κολυµβήθραν τῆς ἄνω
46 1QIsaa has פסכ אולב ורובש וכל פסכ ול ןיא רשאו; cf. section 12.3.1.2.
47 Cf. 49:12.
48 The ו however did receive a rendering.
49 1QIsaa reads קמ משבה ֗ת ֗ח֗ו֗ת ויהיו; cf. section 12.3.1.2.
50 For θαυµαστός as a rendering of םינפ אשנ, cf. e.g. Deut 28:50. For θαυµαστὸς σύµβουλος, cf. Isa 9:5(6) אלפ ץעוי, even though in the LXX this is reproduced freely as Μεγάλης βουλῆς ἄγγελος (except in A and S², which attest to θαυµαστὸς σύµβουλος). The condensation in 3:3 may have had as an (extra) underlying motive that in this way the phrase, just as the following two, is composed of a name of a profession together with a
specification of it; this has resulted in a sequence of three identically constructed phrases (tricolon): καὶ θαυµαστὸν σύµβουλον καὶ σοφὸν ἀρχιτέκτονα καὶ συνετὸν ἀκροατήν.
סבוכ הדש תלסמ־לא ὁδοῦ τοῦ ἀγροῦ τοῦ γναφέως
8:1 זב שח ללש רהמל Τοῦ ὀξέως προνοµὴν ποιῆσαι σκύλων·51 8:21 בערו השקנ הב רבעו καὶ ἥξει ἐφ’ ὑµᾶς σκληρὰ λιµός52
9:5(6) רובג לא ץעוי אלפ Μεγάλης βουλῆς ἄγγελος53 43:17 זוזעו ליח καὶ ὄχλον ἰσχυρόν
55:5 לארשי שודקלו ךיהלא הוהי ןעמל ἕνεκεν τοῦ θεοῦ σου τοῦ ἁγίου Ισραηλ 3.4.2 Two clauses are combined into one
At times, two clauses have in the translation been joined together into one clause through the omission of overlapping elements:
5:30 רצ ךשח־הנהו καὶ ἰδοὺ σκότος σκληρὸν היפירעב ךשח רואו ἐν τῇ ἀπορίᾳ αὐτῶν.54
7:22 האמח לכאי בלח תושע ברמ היהו καὶ ἔσται ἀπὸ τοῦ πλεῖστον ποιεῖν γάλα רתונה־לכ לכאי שבדו האמח־יכ βούτυρον καὶ µέλι φάγεται πᾶς ὁ καταλειφθεὶς
ץראה ברקב ἐπὶ τῆς γῆς.55
10:15 וימירמ־תאו טבש ףינהכ ὡσαύτως ἐάν τις ἄρῃ ῥάβδον ץע־אל הטמ םירהכ ἢ ξύλον.
15:8 באומ לובג־תא הקעזה הפיקה־יכ συνῆψεν γὰρ ἡ βοὴ τὸ ὅριον τῆς Μωαβίτιδος התללי םילגא־דע τῆς Αγαλλιµ
22:10 םתרפס םלשורי יתב־תא καὶ ὅτι καθείλοσαν τοὺς οἴκους Ιερουσαληµ המוחה רצבל םיתבה וצתתו εἰς ὀχύρωµα τοῦ τείχους τῇ πόλει.
23:13 היתונמרא וררע ὅτι ὁ τοῖχος αὐτῆς הלפמל המש πέπτωκεν.56
24:11 החמש־לכ הברע πέπαυται πᾶσα εὐφροσύνη ץראה שושמ הלג τῆς γῆς.
26:9 הלילב ךיתיוא ישפנ ἐκ νυκτὸς
ךרחשא יברקב יחור־ףא ὀρθρίζει τὸ πνεῦµά µου πρὸς σέ, ὁ θεός57
51 Possibly שח is not a minus, but rendered by πάρεστι γάρ in the following sentence; cf. Deut 32:35 and section 8.4.5.2.
52 A literal retroversion of the Greek into Hebrew would give השק בער הב רבעו.
53 βουλῆς derives from ץעוי which has been linked to הצע. ἄγγελος forms a rendering of (רובג) לא. For a thorough analysis of this translation, see van der Kooij, “Wie heißt der Messias?,” 158. Van der Kooij thinks that the translator alludes to a high priest here (van der Kooij, “Wie heißt der Messias?,” 160–163). Lust, however, believes him to hint at a royal person. He thinks that the translator has changed the text in order to avoid any suggestion that this new-born prince should be seen as a god; see Johan Lust, “A Septuagint Christ Preceding Jesus Christ? Messianism in the Septuagint Exemplified in Isa 7,10–17,” in Messianism and the Septuagint.
Collected Essays by J. Lust (ed. Katrin Hauspie; BETL 178; Leuven: Peeters, 2004), 217.
54 In Ziegler’s opinion (Untersuchungen, 138)ךשחרואו is a gloss in the MT adopted from verses such as 8:23;
9:1(2); and 60:2.
55 Wildberger (Jesaja, 1:302) means that יכ האמח לכאיwas omitted due to an aberratio oculi (cf. section 11.3).
56 For a discussion on this verse, see van der Kooij, Oracle of Tyre, 143–145.
57 The translator may have been additionally motivated to abbreviate the text on account of the similar preceding clause: שפנ־תואת ךרכזלוךמשל / ἠλπίσαµεν ἐπὶ τῷ ὀνόµατί σου καὶ ἐπὶ τῇ µνείᾳ, ᾗ ἐπιθυµεῖ ἡ ψυχὴ ἡµῶν.
26:15 יוגל תפסי הוהי יוגל תפסי πρόσθες αὐτοῖς κακά, κύριε, πρόσθες κακὰ ץרא־יוצק־לכ תקחר תדבכנ πᾶσι τοῖς ἐνδόξοις τῆς γῆς.
27:10–11 היפעס הלכו καὶ µετὰ χρόνον οὐκ ἔσται ἐν αὐτῇ πᾶν χλωρὸν הנרבשת הריצק שביב διὰ τὸ ξηρανθῆναι.
28:7 רכשב וגש איבנו ןהכ ἱερεὺς καὶ προφήτης ןייה־ןמ ועלבנ ἐξέστησαν διὰ τὸν οἶνον 28:12 החונמה תאז Τοῦτο τὸ ἀνάπαυµα
ףיעל וחינה τῷ πεινῶντι
29:2 הינאו הינאת התיהו καὶ ἔσται αὐτῆς ἡ ἰσχὺς καὶ τὸ πλοῦτος לאיראכ יל התיהו ἐµοί.
35:2 לגתו חרפת חרפ καὶ ἐξανθήσει καὶ ἀγαλλιάσεται ןנרו תליג ףא τὰ ἔρηµα τοῦ Ιορδάνου·58
37:8–9 שיכלמ עסנ יכ עמש יכ καὶ ἤκουσε βασιλεὺς Ἀσσυρίων ὅτι ἐξῆλθε רמאל שוכ־ךלמ הקהרת־לע עמשיו Θαρακα βασιλεὺς Αἰθιόπων
ךתא םחלהל אצי πολιορκῆσαι αὐτόν·
37:17 עמשו ךנזא הוהי הטה εἰσάκουσον, κύριε, הארו ךניע הוהי חקפ εἴσβλεψον, κύριε 44:14 ןולאו הזרת חקיו םיזרא ול־תרכל ὃ ἔκοψε ξύλον
רעי־יצעב ול־ץמאיו ἐκ τοῦ δρυµοῦ
45:5 דוע ןיאו καὶ οὐκ ἔστιν ἔτι
םיהלא ןיא יתלוז πλὴν ἐµοῦ θεός 46:9 םיהלא דוע ןיאו καὶ οὐκ ἔστιν ἔτι
ינומכ ספאו πλὴν ἐµοῦ
48:12 אוה־ינא ἐγώ εἰµι
ןושאר ינא πρῶτος
51:3 ןדעכ הרבדמ םשיו καὶ θήσω τὰ ἔρηµα αὐτῆς הוהי־ןגכ התברעו ὡς παράδεισον κυρίου·
65:6–7 םכיתנועיתמלש־םא יכהשחא אל Οὐ σιωπήσω, ἕως ἂν ἀποδῶ
םקיח־לע יתמלשו εἰς τὸν κόλπον αὐτῶν τὰς ἁµαρτίας αὐτῶν ודחי םכיתובא תנועו καὶ τῶν πατέρων αὐτῶν
66:3 שיא־הכמ רושה טחוש ὁ δὲ ἄνοµος ὁ θύων µοι µόσχον בלכ ףרע השה חבוז ὡς ὁ ἀποκτέννων κύνα59
For the contraction of two clauses into one through the omission of the verb phrase of either of the two, see section 3.6.2c below.
58 The rendering by Ιορδάνου suggests that ןנרו was read as ןדרי. τὰ ἔρηµα is a plus.
59 ἄνοµος may be the outcome of a linking of טחוש with תחש (“to destroy”). הכמ may be represented by ὁ θύων.
